כותבת בלילות

המקרה לא קרה לי באותה הרמה, בכלל. אני חיה קיימת ונושמת, וצוחקת:) אך הוא הוביל אותי למחשבה על החיים, על ההכרח והרצון.

מישהו עומד בדרך אל הספר, משמעותי בעבורי. משהו הופך מתוסכל בי על כך, ומה שקורה אחרי זה.

וזהו. מה? אמרתי זהו.

יש דברים שאין להם מילים.

את הבלוג הזה קיבלו מנויות לניוזלטר ראשונות, לפני כמה ימים (שווה להירשם, יש שם תכנים מסוימים שלא עולים לאתר).

הלוואי ומישהו ילמד מהמילים שלי משהו ולכמה בני אנוש מתוקים יהיה פחות כואב.