תמונה והשראה #1
21May
לפעמים
אני רואה
רק חצי
מהציור
של עצמי
של כולם
מסביבי
לוקח לי זמן
לעכל
לאכול
את זה שאני
לא יודעת
הכל.
אני רואה את הרע
או השקר
אני
חסרת תמימות
לחלוטין
מרופדת בשק ואפר
בוחנת ופוסלת
אנשים.
רק אחרי
שפגעה בי
האבן
נפל לי
הלב
לגלות
.שאין לי עיניים
תחת מסכות החיים
שלי
מוסתרות.
הרהור:
השיר מדבר על העיניים שלנו, על הסטיגמות שלנו, על הרצון והדעות חסרות המעוף, שכולן כולן צומחות מהאישיות.
שלנו.
האישיות שעברה בחיים
או שלא. האישיות שיצרה רגעים ומשמעות משלה לכל אירוע, לכל אדם, לכל דעה או רעיון.
וצריך לשחרר. להבין דבר פשוט.
לא לחכות לאבן שתפגע בנו כדי להבהיר לנו עד כמה מסכות החיים שלנו יוצרות על עיננו כיסוי אטום.
לנשום קודם ולחשוב. זה לא הרבה זמן....
לילה טוב...!
הערות
