בלוג #הרהור

המקרה לא קרה לי באותה הרמה, בכלל. אני חיה קיימת ונושמת, וצוחקת:) אך הוא הוביל אותי למחשבה על החיים, על ההכרח והרצון.

מישהו עומד בדרך אל הספר, משמעותי בעבורי. משהו הופך מתוסכל בי על כך, ומה שקורה אחרי זה.

וזהו. מה? אמרתי זהו.

יש דברים שאין להם מילים.

כואב לי ככה להירגע מייד לצלול לצחוק לתת לה יד.

אני מאמינה בביאתו, אבל לא בוכה בגלל זה. זו רק מוזיקה של אדם שראה כאב ומעוררת אחריה עוד מהמוצר הבלתי מוגבל, כיביכול.